אכלו לי, שתו לי, האמנם?

אדם קרוב אצל עצמו. 

את המגרעות שלו, קשה לו לעיתים קרובות לראות. 

לכן העניק לנו בורא עולם, בנדיבותו כי רבה, 

את ההשתקפויות מן הזולת.

יותר קל לנו לראות את המגרעות של האחר. 

אם נמצא את האומץ

להודות שהמראה הניבטת אלינו מן האחר,

נעימה ואסתטית יותר או פחות,

היא בסך הכול קריאה והזמנה לראות משהו חדש

שעד כה היה נסתר מעיננו, 

לגלות איזושהיא מגרעה בתוכי

שמסבה לי סבל, או מעכבת את ההתפתחות שלי,

אם אסכים לרגע להתבונן פנימה לתוכי, 

במקום להפנות אצבע מאשימה החוצה

או אז

קיבלתי מתנה. 

באותו רגע מתחיל תהליך ההשתחררות מדפוס שקיים בתוכי

ומגביל אותי מלהגיע אל היעדים שלי. 

תהליך ההשתחררות הזה לא היה יכול להתקיים

לולא ההשתקפות (המכאיבה, לעיתים) מן הזולת. 

אם כך, 

לא נותר לי אלא להודות ולברך,

ולתת למציאות, לאור ההבנות החדשות,

להוביל אותי קדימה,

בשמחה ובטוב לבב.