על אהבה בימי בדידות

בוא, עם קטן ואהוב שלי. בוא אחריי למדבר. אל ארץ לא זרועה, שבה אין לדעת מי יינגף ומי ייצרף, מאין תימצא הנשימה ליום הבא, ומי אתה, כשקירות ביתך סוגרים עליך, ומה נשאר ממך, כשמה שאתה רגיל לצרוך, איננו, וכשמה שאתה רגיל להעניק, איננו נצרך.

בוא, עם יפה שלי, ואלמד אותך, מהו מַן מן השמיים, ומהי הרמת ידיים. ועד כמה אני קרוב.