top of page

יום עשירי - תפארת שבגבורה




נניח שמישהו פגע בך. עקץ/ בגד/השפיל/... אם היית לוקח את צד הגבורה לבדה, צד שמאל היית נוטר טינה ואיבה, היית מייחל לעונש שייפול עליו מן השמיים, מצד הצדק והדין. היית תובע את עלבונך. היית מכריז בחוצות העיר, ומחכה לתליין.

אם היית לוקח את צד החסד לבדו, היית נכנס לתבנית האישה המוכה. טוב, הוא לא התכוון לזה, טוב הוא מוגבל, טוב נוותר לו הפעם, הייתה לו ילדות קשה, והוא נכה רגשית, ואני בעצם מספיק חזק בשביל לספוג עוד קצת.

אם היית אוחז בתפארת, שהיא האיזון שבין השניים, היית מפתח עם הזמן חמלה, קודם כל כלפי עצמך, עושה שלום עם כל חלקיך, ומשם, חמלה כלפי מי שפגע בך, שבסה"כ עשה רק את מה שהוא מכיר ויודע. זה לא היה מונע ממך להציב גבול בשקט. בלי מלחמות מיותרות.

בספירת תפארת אנחנו פועלים מתוך רחמים, עדים לנשגב שבבריאה, שבכל יצור אנוש, שבכל דבר קטן כגדול שקורה לנו כאן. גם עקיצה ומפח נפש היא קריאה מאת הבורא לחיזוק היסודות, לצמיחה ולהתפתחות.

ברגע אחד קטן שנצליח לוותר על האגו באמת, נגלה פאר והדר. כי אותו האיש שנקרה בדרכי, הוא דרך גאונית לשקף לי דברים שלא הייתי מצליחה לראות לבד.

לא אחת נמצא את עצמנו נודדים בין ימין לשמאל, וחוזר חלילה. וכל זה חלק הכרחי מהדרך, אל התפארת. אל השלמות.

תפארת שבגבורה ממתנת ומאזנת את הגבורה מתוך ראייה רחבה, שמלכדת את כל הגוונים הנפשיים. היא מאפשרת את יראת הרוממות. לא יראה של פחד מפני הבאות, כי אם התרגשות ופליאה אל מול הנשגב, ורצון להתבטל בפניו.

מספרים על רבי יוחנן בן זכאי ששכל את בנו. באו חברים לנחמו. אמרו לו - גם דוד המלך שכל את בנו ולא התנחם, אמרו לו - גם אהרון הכהן שכל את שני בניו. ולא התנחם. וכך עוד מנחמים נוספים. עד שהגיע רבי אלעזר בן עזריה. אמר לו - אדם שהפקידו אצלו פקדון יקר, והיה צריך לשמור עליו מכל משמר, כשבאו לקחת הפקדון, שמח מאד. אף אתה - הפקידו בידיך ילד יקר למד כל חייו הקצרים מקרא, תורה, נביאים וכתובים. טהור היה, ולא חטא. אמור אתה לשמוח, שהחזרת אותו טהור ושלם לבורא. וקיבל עליו רבי יוחנן ניחומים.

הדרך לקבל נחמה אמיתית בעולם הזה, שהוא לפעמים קר ואכזר ומלא ייסורים היא התפיסה הרחבה, שרואה דברים מעבר למציאות הגשמית המתרחשת לעיננו. כך גם התנחם אהרון, בפרשה האחרונה, שמיני, על שני בניו שמתו - "בקרובי אקדש". את הכי זכים וטהורים וקדושים, לקח אליו הבורא.

כשיש משמעות פנימית שרואה את כל הרבדים, גם המוות, שהוא ללא ספק שייך לצד הגבורה, מקבל המתקה ונחמה.

יום עשירי לעומר. שנזכה להמתיק את כל המיצרים שסביבנו, האישיים והכלליים.

הללויה.



2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page