יום שמונה עשרה - נצח שבתפארת

נצח בשירות התפארת.

מי רוצה תפארת? כולם.

כולנו שואפים אל היופי והשלמות, והאיזון.

השאלה היא,

האם בדרך לשם אנחנו מנצחים או מתנצחים?

אני רואה המון אנשים, ואני בתוכם,

שוכחים לפעמים

לאן הם בכלל רוצים להגיע.

נגיד,

יצאת לקנות חלב במכולת

בדרך חבר שלך אמר לך

בוא נלך למגרש.

והלכת.

זהו.

איפה החלב. איפה.

מוכר לכם?

נגיד,

רצית בית של שלום ואהבה,

בדרך,

מישהו דרך לך על הבוהן

ומאז אתה לא מפסיק לצרוח.

למה?

כי זה משכך את הכאב.

שכחת שבכלל רצית שלום ואהבה.

רובינו שוכחים לשאול

האם מה שאני עושה עכשיו,

משרת את היעד שאליו אני רוצה להגיע?

ומהו בכלל היעד?

יש סיכוי גדול

שאם נעצור רגע לשאול את השאלה הנכונה,

רוב המעשים שלנו יקבלו צורה חדשה.

לפעמים זה מפחיד לשאול

נראה כמו שאלה גדולה מידי,

אבל בשבוע הזה

התפארת פרושה לפנינו במלוא הדרה

נגישה מאד.

צריך רק לשאול, ולרצות.

ולגייס את הנצח כמובן,

לטובת הדרך.

הנצח מסכים לרדת לפרטי פרטים, ולתקן אותם

לטובת המטרה.

הנצח מסכים לעשות הרבה וויתורים. למען.

הנצח מתחייב להתמיד בדרך.

הנצח יכול לנצח את ההתנצחות.

וכל זה, למען התפארת.