אז נכנסנו לשבוע הגבורה.
אין לה יחסי ציבור טובים, לגבורה,
(לפחות לא כאן, בפרדס חנה)
על אף שבלעדיה לא היה העולם מתקיים.
היא שייכת לצד הדין, הגבולות, התבניות, הסדר והמשמעת.
אם עברנו כבר את גיל ההתבגרות,
סביר להניח שאנחנו מסכימים שהיא נצרכת.
השאלה הגדולה היא
איך מנהלים אותה כאן בחסד ובאהבה?
איך לא תופסים עליה טרמפ
ליחסי שליטה,
ולפורקן של כעס, צדקנות, נקמנות ושאר ירקות?
איך מציבים גבול שיתרום לצמיחה ולהתפתחות,
ולא יקפיא או ישתק?
זה יום כזה, לשאול את השאלה הזו
ולהמתין למענה.
לפעמים השאלה היא התשובה.
ואם כבר מצאתם תשובה, תהיו נדיבים, שתפו... כאן בתגובות